Thank you! Your submission has been received!

Oops! Something went wrong while submitting the form :(

דן – תחבורה ציבורית , אוטובוסים, קווים, מודיעין תכנון נסיעה
קווים ותחנות
לוחות זמנים
טעינת רב-קו מרחוק
דרושים

משמעות השם "דן"

"דן"


שם קצר וצלול. שתי אותיות. הברה אחת. ומאחורי השם הקצר הזה מסתתרות לא פחות מאשר אלפי שנות היסטוריה, שני אזורים בארץ, נהר אחד ממקורות הירדן, קיבוץ אחד - וכמובן, גם חברה לתחבורה ציבורית אחת.

 

דן היה בנו החמישי של יעקב אבינו ובנה בכורה של בלהה. בספר בראשית (פרק ל') מסופר כמה קנאה רחל בלאה, אחותה הפוריה, ולבסוף נתנה לבעלה את שפתה בלהה, כדי שהיא תלד לו ילד. כך נולד דן. את השם נתנה לו רחל אמנו שאמרה:"דנני אלוהים וגם שמע בקולי ויתן לי בן, על כן ראה שמו דן".

 

יש חוקרים הסבורים, על יסוד פסוק זה שדן הוא בעצם קיצור של דנניאל או דניאל. יש, כנראה, גם "קרבת משפחה" בין שם זה לבין השם האכדי "אידין-אנליל".

 

בכל אופן, הילד גדל, ירד עם כל אחיו ובני משפחתו למצרים בשנות הרעה וביציאת מצרים עמד שמו בראש שבט גדול, השני בגודלו בין שבטי ישראל. בספר "במדבר" מסופר על שני מפקדים של יוצאי מצרים. בראשון (פקר ב') הגיע מספר פקודי צבאו של שבט דן ל-62,700 ובשני (פרק כ"ו) כבר עלה המספר ל-64,400.

 

כאשר כבשו שבטי ישראל את כנען, בפיקודו של יהושע, התנחל שבט דן בשפלה הדרומית ובמישור החוף, בשטח שבין נחל שורק בדרום ונחל קנה (מיבולי הירקון) בצפון, בשולי ההר ובין ובנחל שורק בדרום והירקון בשפלת החוף. שטח זה כלל בעיקר את המלכויות הכנעניות של הערים גזר, יפו ולוד.

 

שבט דן בא אל הנחלה - אבל לא אל המנוחה. לא בנקל גבר על שבטי כנען האמוריים ששכנו באזור זה בערים מבוצרות, והיו בעלי רכב-ברזל. גרועים מהם היו האויבים שצצו כעבור דורות אחדים - הפלישתים.

 

הפלישתים (שמהם, אגב, נוצרו השמות פלשתין ופלשתינים) היו פולשים, מ"גויי הים" - אולי ילידי האי כרתים("כפתור" במקרא) - הגיעו כנראה לחוף הדרומי של ארץ-ישראל כשכירי-חרב מצריים. עש מהרה הקימו להם ערים והתארגנו בברית-ערים מלוכדות. הם היו מומחים בהכנת כלי-מלחמה מברזל וידעו גם לבנות מרכבות ולהשתמש בהן.

 

בני שבט דן ניהלו מלחמה קשה ונואשת נגד הפלישתים. בשיאה של מלחמה זו הוליד מתוכו שבט דן "שופט" מפורסם, הלוא הוא שמשון הגיבור, שחייו, עלילותיו ואהבתו הגדולה לדלילה הבוגדנית מסופרים באריכות בספר שופטים. שמשון לא הצליח לגבור על הפלישתים וסיים את חייו עיוור ובודד בהרס מקדש דגון, כשהוא קורא את קריאתו האחרונה:"תמות נפשי עם פלישתים!".

 

רבים מבני שבט דן נאלצו לנטוש, איפוא, את נחלתם הישנה ולחפש מקום חדש. הם שלחו חמישה אנשים שיצאו צפונה ובמסעי-החקר שלהם גילו את העיר ליש בצפון. בשובם, התארגן גדוד של שש מאות איש "חגור כלי מלחמה" ואלה עלו צפונה, כבשו את העיר וסביבתה וקראו לה על שם אבי השבט-דן. כך נוצרה נחלתו השנייה של שבט דן, שחלק ממנו המשיך, בכל זאת, להיאחז בעקשנות בנחלה הישנה.

 

חלפו אלפי שנים. על עם ישראל עברו מאז גלגולים רבים ומרים, עד שגמר אומר לחזור למולדתו ולבנותה מחדש, "מדן ועד באר-שבע", ככתוב במקרא.

 

גם השם דן חזר למפה. את העיר דן המקראית הצפונית זיהו החוקרים בתל-אל-קאדי ("תל השופט", בערבית, ואולי זה גלגול של הפסוק שנאמר בברכת יעקב - "דן ידין עמו"). לנהר, שהערבים קראו לו "לדאני", הוחזר השם דן. בימי ,חומה ומגדל", במאי 1939, התיישב בקרבת התל קיבוץ ששמו נקרא דן. כמו בימי קדם, שבהם דן הייתה נקודת ספר שלחמה והגנה על ממלכת ישראל, כל עמד קיבוץ דן בקרבות מרים על השחרור והצליח להדוף את הפולשים מצפון.

 

גם נחלת דן הדרומית קמה לתחייה. לגוש ערי-החוף הגדולות, שתל-אביב במרכזו, ניתן השם גוש דן.

 

כאשר התאחדו בשנת 1945 הקואופרטיבים "המעביר" ו"ואיחוד-רגב" היה דרוש שם חדש. פורסמה הודעה פומבית והציבור התבקש להציע שם. גל גדול של מכתבים הציף את משרדי הקואופרטיבים. הנה אחדים מן השמות שהוצעו אז: שחף, צור, הבזק, אחיד, המאור, אחודן, לשם, אפרת, קו-לקו, קרתא, המאחד, צמד, פורקן, המחבר, יהודה, גפה, חבור, המקפל, ירחיב. אולם, על כל אלה הועדפה הצעתו של הסופר אהרון בן-אשי שהציע את השם הקצר והצלול: "דן".

 

לאות תודה, שלחה הנהלת "דן" המאוחדת לבן-אשי המחאה על סך 10 לא"י, סכום לא-מבוטל בימים ההם.

מתוך ספר היובל שראה אור בשנת 1995, שנת ה-50 לקואופרטיב .